הקשב היא מערכת קוגניטיבית מורכבת וחיונית לכל היבט התנהגותי. למעשה, מערכת הקשב נמצאת בבסיס למודעות ולתפיסה שלנו של העולם ושל עצמנו. למשל, כל למידה היא פעילות המבוססת על קשב - כאשר אנחנו רוצים לזכור משהו, להבין טקסט, למצוא משהו, אנחנו צריכים קשב. אם זה כדי לבחור מה יכנס לזיכרון שלנו ומה לא, להיות ערניים ולשים לב לפרטים מסוימים במיוחד, ואם זה כדי לפרק משהו מורכב כדי להבין אותו. מעבר ללמידה, ניהול המחשבות והרגשות שלנו גם כן מבוססים על מנגנוני מערכת הקשב. התיאוריות הרווחות היום מדברות על כמה מנגנונים שהם בעצם תפקודים שונים של הקשב: הקשב הסלקטיבי הקשב המתמשך הקשב הניהולי את התפקודים הללו אפשר למדוד באמצעות מטלות קוגניטיביות ממוחשבות. כאשר מודדים אותם אצל ילדים ואנשים עם ADHD, רואים דפוסי תפקוד שונים מאלו של ילדים ואנשים ללא ADHD, מה שמחזק את ההנחה שבבסיס של ADHD נמצאת לקות בתפקודי הקשב הקוגניטיביים.

ההנחה העומדת בבסיס האימון הנוירו-קוגניטיבי של הקשב היא שאפשר לשפר קשב באמצעות תרגול מובנה ואינטנסיבי של רשתות קשביות מוחיות. תהליך האימון כולל חזרות מרובות של משימות אשר תוכננו להעלות בהדרגה את הקושי הקשבי. האימון הנוירו-קוגניטיבי של Tentive מבוסס על סדרת תרגילים שעל פי הספרות המדעית מפעילים רשתות קשביות מוחיות. במהלך האימון המתאמן מקבל משובים על אופן ביצוע המשימה כך שהוא יכול לשפר את הביצוע ולחזק את הקשב תוך כדי ביצוע התרגיל. בנוסף, הביצועים נמדדים ומוצגים באופן ויזואלי המסייע למתאמן לדייק את התרגול. מחקרים שבדקו תרגול דומה על רשתות הקשב הראו שיפור בתפקוד של הרשתות הקשביות המוחיות בנוסף לשיפור בתפקודים יומיומיים (קריאה, העתקה מהלוח, פתרון בעיות במתמטיקה וכו'). המחקרים הראו שיפור אצל ילדים כמו גם אצל מבוגרים.

ב-Tentive משלבים שימוש בכלים ממוחשבים עדכניים המבוססים על מחקרים נוירו-קוגניטיביים, יחד עם כלים אימוניים התנהגותיים. בעזרת אלו עובדים על: • חיזוק ושיפור תפקודי מערכת הקשב באמצעות אימון נוירו-קוגניטיבי. • קישור ההישגים הקוגניטיביים לחיי היום יום. • פיתוח מודעות ליכולת להתרכז בהתנהלות היומיומית. • התאמת אסטרטגיות ליצירת דפוסי התנהגות יעילים יותר על פי רצונותיו וצרכיו של המתאמן. • הטמעה של ההרגלים החדשים. • יצירת סביבה תומכת.

• שיפור לאורך זמן ביכולת להתרכז. • חיזוק תפקודים גבוהים מושפעי קשב כגון קריאה, הקשבה לשיעור, התארגנות, עניין, מוטיבציה והתמדה. • זיהוי דפוסי התנהגות והרגלים בעייתיים שמקורם בקושי קשבי והחלפתם ההדרגתית בהתנהגויות והרגלים המתאימים ותומכים בחיים ובמטרות הנוכחיות. • הבנה כיצד להשתמש נכון ויעיל ביכולות הקשב בחיי היום-יום. • הגברת המודעות לריכוז בהתנהלות היומיומית והפחתה של תסמינים הנובעים מקשיי הקשב. • שיפור היחסים בתוך המשפחה.

נפגשים פעם או פעמיים בשבוע עם מאמנת אישית אונליין או בקליניקה (פנים אל פנים). בפגישה עובדים על תרגילים לשיפור הקשב ומתאימים כלים לשיפור הרגלים, הביטחון העצמי ויכולות לימודיות. בין הפגישות, בליווי המאמנת, מיישמים ומטמיעים את מה שנלמד בחיי היום יום, כדי להשיג את המטרות האישיות שנקבעו.

בטיפול אונליין, הטיפול נעשה בסביבה האמיתית של המטופל, יש יותר גמישות במועדי הפגישות, חוסכים בנסיעות וחוסכים את זמנו של המלווה (לרוב ההורה). פגישה בקליניקה מאפשרת יציאה מהשיגרה ופעילויות נוספות. פגישה בקליניקה מתאימה יותר לילדים קטנים מאוד או לכאלה שקשה להם מאוד להתרכז בפגישה אונליין. אפשרות נוספת היא להתחיל בקליניקה ולעבור בהדרגה לטיפול אונליין.

תרגילי הקשב מאתגרים ומפתחים את הקשב כאשר “מתחברים לטיפול” ומבצעים אותם ברצינות. יש המתחברים מיד, יש כאלה שמתחברים רק אחרי 4-5 פגישות ויש מיעוט קטן שאינו מצליח להתחבר כלל מסיבות שונות. אם נבחין שההתחברות אינה מתקדמת דיה למרות מאמצינו, נתריע ובמקרה הצורך אף נציע להפסיק את האימון. מניסיון של למעלה מ-15 שנים, רוב המתאמנים מתחברים היטב לטיפול ומפיקים ממנו תועלת משמעותית.

קצב השיפור הוא אינדיבידואלי, אך לאחר 5-6 פגישות אנחנו רוצים כבר לראות סימנים של שיפור בביצועים ותחילת שיפור בחיי היום-יום.

אנו ממליצים להמשיך כל עוד מגמת השיפור נמשכת. לפעמים השיפור מתמצה אחרי 20 פגישות ולעיתים ההתקדמות נמשכת אפילו לאורך 40 פגישות. לאחר מיצוי פוטנציאל השיפור, מומלץ להפגש עוד מספר קטן של פגישות ברווחים גדלים כדי לבסס ולקבע תפקוד ברמה המשופרת.

מעדויות משפחות רבות המביאות ילד שני לטיפול, אנו למדים שהאח הבוגר הצליח לשמור ואף להעצים את הישגי הטיפול לאורך שנים, כך שיש לנו ביטחון שהתוצאות מלוות את המטופלים שנים קדימה.

כי זה מה שיכול לאפשר בחירת בית ספר רצוי, שיפור החיים החברתיים, קבלה ללימודים גבוהים, קבלת קידום בעבודה וצמצום סיכונים הקשורים לקושי בקשב —תאונות מיותרות, נשירה מלימודים ועבודה, התנהגויות מסוכנות, הסתבכות בעימותים ואף קיצור בתוחלת החיים. כל אלו בנוסף כמובן לשיפור באיכות החיים היום-יומית, ובתחושת המסוגלות והביטחון העצמי שמשפיעות על היבטים רבים בחיים של כולנו.

הקשב היא מערכת קוגניטיבית מורכבת וחיונית לכל היבט התנהגותי. למעשה, מערכת הקשב נמצאת בבסיס למודעות ולתפיסה שלנו של העולם ושל עצמנו. למשל, כל למידה היא פעילות המבוססת על קשב - כאשר אנחנו רוצים לזכור משהו, להבין טקסט, למצוא משהו, אנחנו צריכים קשב. אם זה כדי לבחור מה יכנס לזיכרון שלנו ומה לא, להיות ערניים ולשים לב לפרטים מסוימים במיוחד, ואם זה כדי לפרק משהו מורכב כדי להבין אותו. מעבר ללמידה, ניהול המחשבות והרגשות שלנו גם כן מבוססים על מנגנוני מערכת הקשב. התיאוריות הרווחות היום מדברות על כמה מנגנונים שהם בעצם תפקודים שונים של הקשב: הקשב הסלקטיבי הקשב המתמשך הקשב הניהולי את התפקודים הללו אפשר למדוד באמצעות מטלות קוגניטיביות ממוחשבות. כאשר מודדים אותם אצל ילדים ואנשים עם ADHD, רואים דפוסי תפקוד שונים מאלו של ילדים ואנשים ללא ADHD, מה שמחזק את ההנחה שבבסיס של ADHD נמצאת לקות בתפקודי הקשב הקוגניטיביים.

ההנחה העומדת בבסיס האימון הנוירו-קוגניטיבי של הקשב היא שאפשר לשפר קשב באמצעות תרגול מובנה ואינטנסיבי של רשתות קשביות מוחיות. תהליך האימון כולל חזרות מרובות של משימות אשר תוכננו להעלות בהדרגה את הקושי הקשבי. האימון הנוירו-קוגניטיבי של Tentive מבוסס על סדרת תרגילים שעל פי הספרות המדעית מפעילים רשתות קשביות מוחיות. במהלך האימון המתאמן מקבל משובים על אופן ביצוע המשימה כך שהוא יכול לשפר את הביצוע ולחזק את הקשב תוך כדי ביצוע התרגיל. בנוסף, הביצועים נמדדים ומוצגים באופן ויזואלי המסייע למתאמן לדייק את התרגול. מחקרים שבדקו תרגול דומה על רשתות הקשב הראו שיפור בתפקוד של הרשתות הקשביות המוחיות בנוסף לשיפור בתפקודים יומיומיים (קריאה, העתקה מהלוח, פתרון בעיות במתמטיקה וכו'). המחקרים הראו שיפור אצל ילדים כמו גם אצל מבוגרים.

ב-Tentive משלבים שימוש בכלים ממוחשבים עדכניים המבוססים על מחקרים נוירו-קוגניטיביים, יחד עם כלים אימוניים התנהגותיים. בעזרת אלו עובדים על: • חיזוק ושיפור תפקודי מערכת הקשב באמצעות אימון נוירו-קוגניטיבי. • קישור ההישגים הקוגניטיביים לחיי היום יום. • פיתוח מודעות ליכולת להתרכז בהתנהלות היומיומית. • התאמת אסטרטגיות ליצירת דפוסי התנהגות יעילים יותר על פי רצונותיו וצרכיו של המתאמן. • הטמעה של ההרגלים החדשים. • יצירת סביבה תומכת.

• שיפור לאורך זמן ביכולת להתרכז. • חיזוק תפקודים גבוהים מושפעי קשב כגון קריאה, הקשבה לשיעור, התארגנות, עניין, מוטיבציה והתמדה. • זיהוי דפוסי התנהגות והרגלים בעייתיים שמקורם בקושי קשבי והחלפתם ההדרגתית בהתנהגויות והרגלים המתאימים ותומכים בחיים ובמטרות הנוכחיות. • הבנה כיצד להשתמש נכון ויעיל ביכולות הקשב בחיי היום-יום. • הגברת המודעות לריכוז בהתנהלות היומיומית והפחתה של תסמינים הנובעים מקשיי הקשב. • שיפור היחסים בתוך המשפחה.

נפגשים פעם או פעמיים בשבוע עם מאמנת אישית אונליין או בקליניקה (פנים אל פנים). בפגישה עובדים על תרגילים לשיפור הקשב ומתאימים כלים לשיפור הרגלים, הביטחון העצמי ויכולות לימודיות. בין הפגישות, בליווי המאמנת, מיישמים ומטמיעים את מה שנלמד בחיי היום יום, כדי להשיג את המטרות האישיות שנקבעו.

בטיפול אונליין, הטיפול נעשה בסביבה האמיתית של המטופל, יש יותר גמישות במועדי הפגישות, חוסכים בנסיעות וחוסכים את זמנו של המלווה (לרוב ההורה). פגישה בקליניקה מאפשרת יציאה מהשיגרה ופעילויות נוספות. פגישה בקליניקה מתאימה יותר לילדים קטנים מאוד או לכאלה שקשה להם מאוד להתרכז בפגישה אונליין. אפשרות נוספת היא להתחיל בקליניקה ולעבור בהדרגה לטיפול אונליין.

תרגילי הקשב מאתגרים ומפתחים את הקשב כאשר “מתחברים לטיפול” ומבצעים אותם ברצינות. יש המתחברים מיד, יש כאלה שמתחברים רק אחרי 4-5 פגישות ויש מיעוט קטן שאינו מצליח להתחבר כלל מסיבות שונות. אם נבחין שההתחברות אינה מתקדמת דיה למרות מאמצינו, נתריע ובמקרה הצורך אף נציע להפסיק את האימון. מניסיון של למעלה מ-15 שנים, רוב המתאמנים מתחברים היטב לטיפול ומפיקים ממנו תועלת משמעותית.

קצב השיפור הוא אינדיבידואלי, אך לאחר 5-6 פגישות אנחנו רוצים כבר לראות סימנים של שיפור בביצועים ותחילת שיפור בחיי היום-יום.

אנו ממליצים להמשיך כל עוד מגמת השיפור נמשכת. לפעמים השיפור מתמצה אחרי 20 פגישות ולעיתים ההתקדמות נמשכת אפילו לאורך 40 פגישות. לאחר מיצוי פוטנציאל השיפור, מומלץ להפגש עוד מספר קטן של פגישות ברווחים גדלים כדי לבסס ולקבע תפקוד ברמה המשופרת.

מעדויות משפחות רבות המביאות ילד שני לטיפול, אנו למדים שהאח הבוגר הצליח לשמור ואף להעצים את הישגי הטיפול לאורך שנים, כך שיש לנו ביטחון שהתוצאות מלוות את המטופלים שנים קדימה.

כי זה מה שיכול לאפשר בחירת בית ספר רצוי, שיפור החיים החברתיים, קבלה ללימודים גבוהים, קבלת קידום בעבודה וצמצום סיכונים הקשורים לקושי בקשב —תאונות מיותרות, נשירה מלימודים ועבודה, התנהגויות מסוכנות, הסתבכות בעימותים ואף קיצור בתוחלת החיים. כל אלו בנוסף כמובן לשיפור באיכות החיים היום-יומית, ובתחושת המסוגלות והביטחון העצמי שמשפיעות על היבטים רבים בחיים של כולנו.